תכנון פנסיוני

חיסכון פנסיוני הוא חיסכון לטווח ארוך המורכב ממגוון פתרונות כגון: קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות.

החיסכון הפנסיוני ממלא שלושה תפקידים עיקריים בחייו של הלקוח ומשפחתו:

  1. ביטחון כלכלי בתקופת הפרישה.
  2. מתן מענה כלכלי למבוטח ולמשפחתו במקרה שלא יוכל לעבוד.
  3. מתן מענה כלכלי למשפחה במקרה פטירה בטרם עת.

 

כאשר מגיעים לגיל פרישה, כספי החיסכון משולמים כסכום חודשי (קצבה) לכל החיים כאשר מעבר לקצבה מזערית, ניתן גם לקבל סכומים חד פעמיים. ההפקדות לחיסכון מזכות בהטבות מס (זיכוי/ניכוי על פי החוק), הניתנות על ידי המדינה לעידוד החיסכון הפנסיוני.

מה כולל תכנון פנסיוני?

ישנן 4 קטגוריות של מוצרים פנסיונים: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות, בנוסף, בתוך כל קטגוריה יש מגוון רחב של אפשרויות שמציעים בתי השקעות וגופים נוספים, וכן שלל מסלולים.

כל קטגוריה מתאפיינת ברמת סיכון אחרת, ולכן המרכיב הראשון בתכנון הפנסיוני הוא בירור של העדפות החוסך.

יש מי שמוכן להסתכן יותר כדי להגיע לתשואות פוטנציאליות גבוהות ויש מי שמעדיפים להסתפק בתשואות צנועות יותר אבל לישון בשקט בלילה.

גם גיל החוסך משפיע על בחינה זו, שכן ככל שמתקרבים לגיל הפרישה מעבודה, מומלץ באופן כללי לצמצם את מידת החשיפה למוצרים פיננסיים מסוכנים.

היא מכשיר חיסכון, שמטרתו לייצר הכנסה חודשית קבועה לזמן פרישה ומקנה הגנות ביטוחיות למשך תקופת החיסכון. קרנות הפנסיה יודעות להמיר סכום כסף שנצבר בהן במשך כל תקופת החיסכון, לקצבה חודשית, שנותרת יציבה למדי. 

הפרשות עובד ומעביד

כדי לייצר סכום משמעותי שעל בסיסו תשולם לחוסך פנסיה חודשית בעת פרישה, במהלך שנות העבודה אנו כעובדים מפקידים באמצעות המעסיק חלק קטן מתוך השכר (6% ועד 7% ממנו בחודש), המכונה "תגמולי עובד" לאחת מקרנות הפנסיה, המתנהלות בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח. במקביל להפקדת העובד, המעסיק מבצע הפקדה נוספת (6.5% ועד 7.5% מן השכר), המכונה "תגמולי מעביד", ובנוסף – המעסיק מפקיד גם רכיב של כספי פיצויים (6% ועד 8.33% מן השכר), סכום אשר מצטבר בקרן והופך לנזיל במקרה של סיום יחסי עובד-מעביד ומשמש כתשלום פיצויי פיטורין, כמו כן, גם עצמאים נדרשים להפקיד חלק מהכנסתם לקרן פנסיה.

פיצויי פיטורין 

מכיוון שהפיצויים הם חלק בלתי נפרד מהכספים שישמשו לתשלומי הפנסיה, כדאי להימנע ממשיכתם גם בעת החלפת מקומות עבודה.

 אפיקי השקעה 

הכספים המופקדים בקרן, מושקעים במגוון אפיקי השקעה בשוק ההון, במסלול השקעה לבחירת החוסך וחלק מתיק ההשקעות אף מניב תשואה שנתית קבועה בשל אגרות חוב ייעודיות שהנפיקה המדינה, בהן מושקעות קרנות הפנסיה. 

כיסויים ביטוחים 

קרנות הפנסיה, אם כן, מהוות מקור מרכזי ליצירת הכנסות בגיל הפרישה. אך מעבר לכך הן כוללות חבילה של כיסויים ביטוחים חשובים – האחד: כיסוי למקרה מוות, המשולם לאלמנ/ה במקרה פטירת העמית בקרן הפנסיה, בצורה של קצבת אלמנ/ה חודשית לכל החיים. גובה הקצבה תלוי בשכר המבוטח ובמסלול הביטוח בו בחר העמית. בנוסף, קיימת זכאות גם ליתומים בקבלת קצבה ועד גיל 21. כמו כן, כוללת קרן הפנסיה כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה. עמית שאיבד את כושרו לעבוד יכול לתבוע את הקרן ולקבל ממנה פנסיית נכות, בגובה של עד 75% מהשכר הקובע שלו, בכפוף להצגת אישורים רפואיים ולהחלטת ועדת הקרן.  

מהוות אחד מאפיקי החיסכון ארוך הטווח המשמשים כפלטפורמה לניהול כספים קצבתיים המיועדים לקצבה חודשית וכספים הוניים המיועדים למשיכה חד-פעמית. על קופות  הגמל נמנות הקופות הבאות:

קופות גמל קלאסיות – קופות להן בוצעו הפקדות עד סוף שנת 2007. ייעודן של הקופות הללו הינו כספים הוניים למשיכה חד-פעמית בכפוף לתנאי הנזילות.

קופות גמל שנפתחו לאחר שנת 2008 – קופות המיועדות אך ורק למטרת קצבה חודשית.

קופות גמל לפי תיקון 190 – קופות גמל המאפשרות לבני הדור השלישי למשוך את הכספים הצבורים בכפוף להיותם בגיל 60 ומעלה אשר מקבלים פנסיה חודשית בגובה הפנסיה המזערית (4,525 ₪ בחודש נכון לשנת 2020) ובתשלום 15% מס על הרווח הנומינאלי.

קופות גמל לניהול כספי פיצויים לאחר התחשבנות מס – זוהי קופה המהווה חלופה אטרקטיבית לפדיון כספי הפיצויים בסיום ההעסקה. זוהי קופה הקולטת את הכספים לאחר ניכוי מס כך שהם מנוהלים כתגמולים הנזילים למשיכה הונית כסכום חד-פעמי בכל עת, בכפוף לתשלום 25% מס על הרווח הריאלי.

קופות גמל לניהול כספי עמית שנפטר – קופת גמל מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית המאפשרת לעמית להוריש את קופת הגמל, לאחר פטירתו, באמצעות העברת הכספים הצבורים לקופת גמל שתנוהל על שם היורשים החוקיים או המוטבים. השיוך לא כרוך באירוע מס. בעת משיכת הכספים הללו כסכום חד-פעמי ישלם היורש / המוטב מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי שנצבר החל מפתיחת הקופה.

קופת גמל להשקעה – החידוש האחרון בתחום קופות הגמל מאפשר הפקדה בסך של עד כ-71 אלף ₪ בכל שנת מס לחשבון גמל. הכספים הצבורים בחשבון נזילים למשיכה הונית בכל עת, בכפוף לתשלום 25% מס על הרווח הריאלי. אם העמית מבקש לממש את הכספים הצבורים כקצבה חודשית (החל מהגעתו לגיל 60), הקצבה תהיה פטורה ממס הכנסה והעמית ייהנה מפטור ממס על כל הרווחים שנצברו עד לאותו מועד. ייחודה של קופה זו הינו שאין העמית נדרש לקבל החלטה מראש במועד ההפקדה על אופן המימוש וכל האפשרויות פתוחות בפניו (הון או קצבה).

הוא חוזה אישי, פוליסה, בין המבוטח לבין חברת הביטוח.

הפוליסה היא הסכם אישי המגדיר את תנאיו של המבוטח בביטוח המנהלים. חברת הביטוח או המבוטח אינם יכולים לשנות את הפוליסה במהלך התקופה באופן חד צדדי.

לכאורה מדובר בדבר מצוין, אבל האם הייתם רוצים למצוא את עצמכם כבולים לאותו חוזה למשך עשרות שנים? כך, גם אם נערכים שינויים בנושא דמי הניהול או העלויות הביטוחיות, הן לא חלות על פוליסות שנפתחו בעבר.

לדוגמה, בפוליסות שנפתחו לפני שנת 2004, עלויות הריסק (הביטוח למקרה מוות) יכולות להגיע לעד 30% מהפרמיה החודשית, לעומת פוליסות שנפתחו מאוחר יותר. בפוליסות החדשות ניתן לרכוש ריסק גבוה הרבה יותר בעלות נמוכה.

מבוטח שחתום על פוליסה בחברת ביטוח מסוימת ואינו מרוצה מהתשואות שמשיגה עבורו אותה חברת ביטוח, היה מגלה שבמעבר לחברה אחרת, הוא מאבד את כל התנאים שהיו לו בפוליסה הקודמת.

כיצד נקבע סכום הקצבה החודשית?

לצורך חישוב הפנסיה החודשית נעזרים במקדם פרישה. המקדם ממיר את החיסכון שצברתם, לפנסיה החודשית שלכם. במועד הפרישה מחלקים את הסכום שנחסך בתכנית, במקדם הפרישה.

לדוגמה: חוסך, שמקדם הפרישה שלו עומד על 200 ₪ וחסך מיליון ₪ בתכנית, יקבל פנסיה חודשית של 5,000 ₪.

ככל שמקדם הפרישה יהיה נמוך יותר, כך פנסיית הפרישה תהייה גבוהה יותר.

מקדם ההמרה בביטוח המנהלים

עד לשנת 2013, מקדם הפרישה בביטוח מנהלים נקבע במועד הצטרפות של המבוטח לתכנית. המקדם היה ידוע לאורך כל תקופת החיסכון ועד הפרישה. במידה ובמועד הפרישה ירצה המבוטח לפרוש במסלול השונה מהמסלול בו נקבע לו המקדם, ייקבע עבורו מקדם חדש במעמד הפרישה.

החל משנת 2013 לא ניתן עוד להצטרף לפוליסות בעלות מקדם מובטח אלא רק מגיל 60.

היא תכנית חיסכון, פטורה ממס, לתקופה של 6 שנים ואילך, כלומר חיסכון לטווח בינוני (למעט מימוש הקרן לצורך השתלמות). אמנם שם המוצר הוא קרן השתלמות, אך חשוב לדעת כי הכספים לא נועדו למטרות השתלמות בלבד ובתום תקופת החיסכון, לאחר 6 שנים, תוכלו לעשות בכספים כרצונכם.

בקרן השתלמות לשכירים, מופקדים כספים באופן שוטף הן על ידי העובד והן על ידי המעביד, כאשר גובה ההפקדה נקבע בהתאם לגובה שכרו של העובד. 

בקרן השתלמות לעצמאים, ניתן להפקיד עד 7% מההכנסה השנתית ומבחינת רשויות המס, ההוצאה המוכרת הינה 4.5% שהעובד הפריש לקרן.

קרן השתלמות פטורה מכל מס עד התקרה בעת משיכת הכספים. כלומר, ברגע שתרצו לממש את הכספים שצברתם בקרן, תוכלו למשוך את הכספים ללא תשלום מס עד התקרה. למעשה, הקרן יוצרת לעובד השקעה פטורה ממס ולכן מדובר באפיק חיסכון משתלם במיוחד ויוצא דופן בין אפיקי החיסכון.

קרן השתלמות נזילה לאחר 6 שנים. עם זאת, אם הגעתם לגיל הפרישה או שבכוונתכם לממש את הקרן למטרתה המקורית (השתלמות, בהתאם להוראות הדין), תוכלו למשוך את הכספים בפטור ממס לאחר 3 שנים בלבד. 

למרות הבלבול הקיים לעיתים בנושא, אין חובה למשוך את הכספים לאחר 6 שנים. במקרה בו אין לכם צורך מידי בכספים, קרן ההשתלמות תהיה נזילה ותוכלו לממש את הכספים בכל עת.

 

שלחו לנו מייל